קאמי (שינטו)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
קאמי (בקאנג'י: 神) הוא שמם של מגוון ישויות על טבעיות המופיעות במיתולוגיה היפנית המהוות את מושא הפולחן השינטואיסטי. מילה מתורגמת לרוב כאל או אלוהות, אך מלומדים יפנים טוענים כי תרגום זה עלול ליצור אי־הבנה בקשר למהות המונח. במקרים מסוימים, כגון "איזאנאגי ואיזאנאמי" ("הזכר והנקבה") הקאמי הן ישויות בעלות גוף וצורה אנושיות הדומות במידת מה לאלים במיתולוגיה היוונית והרומית, אך במקרים אחרים הרוחות עצמן הן כוחות טבע או האנשה של תופעות טבע, בעוד במקרים אחרים הם נשמותיהם של המתים סביבם נהוג פולחן המתים היפני. בנוסף, אין היא המילה היפנית לאלוהים המונותאיסטי.
מכיוון שביפנית לא נהוג להבדיל בין צורת יחיד לצורת רבים לעיתים לא ברור האם המילה קאמי מתייחסת לאל יחיד או למספר. כשנחוצה ללא ספק צורת רבים, לרוב משתמשים במילה "קאמיגאמי". לעיתים נאמר שישנם "שמונה מיליון קאמי" אך בשפה היפנית לרוב המספר שמונה מיליון מרמז על אין סוף. באותה מידה, מגדר גם הוא אינו מיוחס למילה קאמי, שיכולה להתייחס גם לזכר, גם לנקבה וגם לקאמי חסרי מגדר. המילה "מֶגאמי" ("女神") שהיא המקבילה הנשית של המילה קאמי היא תוספת מאוחרת לשפה היפנית ולעולם לא תיראה בטקסטים המסורתיים.
הקאמי נחשבים כקשורים באופן אימננטי לעולם הטבע, אך כמתגוררים בשכבה לא נגישה לבני האדם של העולם המכונה "שינקאי" (קאנג'י: 神界, מילולית: "עולם הקאמי"). ההגדרה הרגילה של קאמי ניתנה בידי מוטורי נורינאגה "קאמי הוא כל תופעה שמייצרת רגשות של יראה, ללא הבחנה בין טוב ורע"[דרוש מקור] לפיכך קאמי יכול להיות גם ישות טובה וגם ישות רעה ללא הבחנה בהיותו קאמי. לפיכך גם האופן המרכזי לתקשר ולהתקרב לקאמי היא לבוא במפגש מודע עם תופעות טבע המעוררות יראה, למשל פסגות הרים, מפלים וכו'. סגנון זה של תרגול דתי נקראת "דרך הקאמי" (יפנית: 随神の道, רומאג'י: kannagara no michi).
מבחינה בלשנית, סימנית הקאנג'י 神 המשמשת למילה קאמי משמשת גם לתיאור ה"שֵן" (פין-יין: shén), ישויות דומות המהוות את מושא הפולחן בדת הסינית העממית.
אמונה דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקאמי הם מושאי הפולחן המרכזיים בדת השינטו. השינטו נוצר ממספר דתות אנמיסטיות ביפן העתיקה שנעשתה לדת אחת על מנת לדחות השפעות חיצוניות על איי יפן (כדוגמת דתות אחרות). כתוצאה מכך, טבעם של הקאמי לפי האמונה היפנית הוא רחב וכולל מגוון של תופעות.
חלק מהישויות המכונות קאמי הן אספקטים של צמיחה, פוריות והתרבות, לעיתים תופעות טבע כגון רעמים ורוח. לפעמים עצמים טבעיים כגון השמש, הרים, נהרות, עצים וסלעים. חלקם בעלי חיים וחלקם רוחות של אבות קדומים. תחת הקטגוריה של רוחות של אבות קדומים נמצאים קיסרי יפן ומשפחותיהם, אבל גם אבות קדומים של שבטים ומשפחות אצולה.
ישנן גם ישויות נוספות הנחשבות קאמי. לדוגמה, רוחות השומרות על ארץ או אזור (כגון רוח היער, או רוח ההר), ואף המקצועות השונים ומיומנויות שנות. גם רוחות של גיבורים יפנים, ממציאים דגולים ואנשים שתרמו מבחינה תרבותית ולעיתים גם אנשים שמתו למען המדינה, או מתו מוות בטרם עת מסיבות אכזריות. לא רק רוחות עליונות לאדם נחשבות לקאמי, אלא גם רוחות חלשות או מעוררות חמלה נחשבות לקאמי בשינטו. מאז ימי קדם לא השתנתה ההגדרה של הקאמי בצורה רבה, אלא רק עידנו את המושג.
חלק מהקאמי ניתנות להגדרה כ"ישויות אלוהיות", כגון אמטראסו, אלת השמש, אך אף על פי שישויות אלו יכולות להיחשב אלוהיות, הן אינן כל-יכולות או כל-יודעות, ובדומה לאלי יוון, הן מוצגות כבעלי פגמי אישיות אנושיים והן היו מסוגלות למעשים מבישים.
בדתות האנימיסטיות העתיקות של יפן וסין הקאמי נתפסו פשוט ככוחות ששולטים בטבע. לכל דבר יפה ומיוחד היה קאמי: למפלי המים, ההרים, הסלעים, בעלי החיים, העצים, הדשא ואפילו שדות האורז. לכל אלו ועוד דברים רבים אחרים היו קאמי.
בצורה מסורתית לכל קאמי היו שני פנים: אחד עדין ורך והשני אסרטיבי ועוצמתי. הקאמי התנהגו בצורה שונה בכל זמן, בהתאם לנשמה ששלטה עליהן באותו זמן נתון. זהו היה ההסבר של היפנים לשינויים פתאומיים בטבע.
בשינטו מתקיים גם פולחן מתים לפיו בני המשפחה המתים ממשיכים את קיומם כקאמי, ונהוג לבנות להם מזבח קטן בבית המשפחה, בו מקדישים להם מזון פשוט (לרוב אורז לבן), וקטורת. בנוסף מציינים את מותם בפסטיבל שינטו-בודהיסטי המכונה אובון. לאחר מותם של גדולי האומה, למשל קיסרי יפן, הם מקבלים "שם קאמי" ונבנים עבורם מקדשים ציבוריים בהם ניתן להשאיר מנחות למת. דמויות רבות בהיסטוריה של יפן מוכרות יותר בשם שקיבלו לאחר מותם מזה שנקראו בעודם בחיים, לדוגמה הקיסר מוצוהיטו המוכר היום ביפן בשם "מייג'י". טאנג'ין האמין שמהות החיים קדושה משום שבשביל להיות קאמי יש קודם להיות אדם חי.[דרושה הבהרה] טאנג'ין האמין שבשביל להפוך לקאמי לאחר החיים יש למלא אחרי ארבע ההצהרות:
- הראשונה אומרת לשמור על המסורת באמצעות הקמת משפחה עם נישואים ולידה. טאנג'ין אמר שיש חובה להקים משפחה בניגוד לרוב הדתות במזרח.
- ההצהרה השנייה היא לאהוב את הטבע ולדאוג לו, האובייקטים של הטבע הם קדושים, לפי טאנג'ין, משום שהקאמי חיים בתוכם. לכן אמר טאנג'ין שבשביל להיות בקשר עם הטבע יש להיות בקשר עם האלים ולהפך.
- ההצהרה השלישית של טאנג'ין אמרת לשמור על ניקיון פיזי.
- ההצהרה האחרונה אומרת לתרגל מצורי המהווה כבוד לאבות ולקאמי.
בנוסף השינטואיסטים מאמנים כי הקאמי הם אלו אשר יכולים להעניק ברכות או להטיל קללות על בני אנוש. מסיבה זאת המאמינים של השינטו רוצים לפייס כול הזמן את השינטו ולהישאר איתם ביחסים הכי טובים שאפשר. דת השינטו רוכשת הערכה רבה לקאמי. הסיבה לכך היא כי מטרתם של מאמיני השינטו היא להשיג מאגוקורו, לב כן וטהור לגמרי דבר הניתן להשיג רק באמצעות הקאמי. כתוצאה מכך הבני אנוש צריכם להוקיר את החיים ואת הדמם, כי בשניהם ישנם קאמי.
בשנת 1946 מסר קיסר יפן, הירוהיטו, הודעה אשר נקראת "נינגֶן סֶנגֶן" ("הצהרת אנושיות") בה הוא הצהיר רשמית כי הוא אינו "אָקיטסוּמי-קאמי" ("אל גלוי" או "אל פיזי") ושהוא אינו בן לשושלת שמקורה באלת השמש, אָמָטֶראסוּ.
טקסים ופסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי לעודד את רוחות הקאמי לשכון במשכן קדוש (כגון מקדשי שינטו אך גם מקומות משכן אחרים) נדרשו טקסים ארוכים ומורכבים. במקדשים מסוימים, לכהנים לוקח 10 שנים ללמוד את כל הטקסים. הכהונה הועברה בירושה. מקדש אחד היה מכשיר את כהניו מתוך אותן ארבע משפחות על פני מאות שנים. ברבות המקרים, הכהנים גם נעזרו ב"מיקו", נערה לא נשואה לבושה בקימונו לבנים. בנוסף למיקו נפוצות היו גם כהנות ממין נקבה. הכהן או הכהנת לא חיו חיים סגפניים והיה נפוץ שהיו נשואים. בנוסף, לא צפו מהם לעסוק במדיטציה על פי המסורת כמו הנזירים היפנים. עיסוקם העיקרי היה שימור הקשר בין עולם הרוחות לעולם החיים. דוגמאות לטקסים בדת השינטו הם: חגיגות השנה החדשה ופסטיבל הסתיו. בחגיגות השנה החדשה נהוג לנקות את הבית ושראש המשפחה יברך את שאר האנשים. במקדשים גם צילצלו בגונג 108 פעמים על מנת להסיט את האדם מ-108 סוגים של תשוקה. בשינטו ישנם גם טקסים אישיים כמו החגיגות של גיל 3 אצל בנות וגיל 5 אצל בנים. טקסים רבים אחרים הם טקסים הנועדים לפייס את הקאמי.
קאמי ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמטראסו אומיקאמי – אלת השמש
- האצ'ימן – אל המלחמה
- סרותאהיקו אוקאמי – הקאמי של האדמה
- צוקויומי – אל הירח
- סוסונו- נו -מיקיטו – אל הים והסערה
- אנארי אוקאמי – אל השועלים
- קותואמאסוקאמי – אל התהילה
- איזאנאגי נו מיקיטו – האדם הראשון
- איזאנאמי נו מיקוטו – האישה הראשונה
- אומויקאין – אל החוכמה
- ריוג'ין – הדרקון היפני
בני אדם שקיבלו מעמד של קאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקיסר ג'ימו – הקיסר האגדי הראשון של יפן, על פי האגדות – צאצא ישיר של אמטראסו
- הקיסר מייג'י – קיבל מעמד של קאמי לאחר מותו
- אודה נובונאגה, טויוטומי הידיושי וטוקוגאווה אייאסו – דמויות מפתח באיחוד יפן בשלהי המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קאמי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)